עמודים ביומן שעוזרים לי לטפל בי

זה לא סוד שבשנה האחרונה לקחתי את הבולט ג’ורנל שלי צעד קדימה ומעבר לשימוש שאני כבר עושה בו לתכנון וארגון אני משתמשת בו גם לסלף קייר (דאגה עצמית). אני שמה יותר דגש על ההיבטים בחיים שלי שאני מתעדת, אני מקדישה עמודים מיוחדים כל חודש להכרת תודה ולתרגול אהבה עצמית ובכללי, חשוב לי שהבולט שלי יהיה מעבר ליומן רגיל אלא באמת יעזור לי לדאוג לעצמי.

אז חוץ מהעמודים הקבועים כל חודש של – מה אני אוהבת בעצמי, הכרת תודה, מעקב מצברוח, מעקב הרגלים ורעיונות לסלף קייר, יש לי גם עמודים בתחילת היומן, שהם מין עוגנים בשבילי, ואני חוזרת אליהם כשאני צריכה דחיפה טובה של אהבה עצמית.

אפירמציות – הצהרות חיוביות

הצהרות חיוביות הן אמירות חיוביות שנאמרות בזמן הווה ושנועדו להעצים אותנו. הצהרות חיוביות מתייחסות לתוצאה רצויה – אמירה של משהו שאנחנו רוצות כאילו הוא כבר קיים. המסר שלהן מופנם על-ידי שינון וחזרה.

אני זוכרת שהיה איזה פרק של סקס והעיר הגדולה, כששארלוט חיפשה אהבה ובעקבות הרצאה של איזו בחורה היא הייתה מדביקה אפירמציות על המראה באמבטיה ומשננת אותן, ולא הבינה למה היא לא מוצאת אהבה, אם היא מהדהדת את המסר הזה ליקום. ברור לי, שלא מספיק רק להגיד דברים ולחזור עליהם, זה צריך לבוא יד ביד עם עבודה למען המטרות שאני מציבה לעצמי.
אבל דווקא את הדברים הקטנים, אלה שנמצאים כבר בחיים שלי ואני נוטה לשכוח לפעמים – דווקא את אלה אני נהנית לקרוא כל יום.

יש מדע מאחורי הצהרות חיוביות וגם לא מעט פסיכולוגיה. חזרה על ההצהרות החיוביות עוזרת לנו לשתול מסרים חיוביים במוח ולייצר סוג של מציאות בהתאם להצהרות (דומה מושך דומה) והן עוזרות לנו להשקיט את השיח השלילי, הפנימי והחיצוני, ולהכניס חיוביות לחיים.
כל יום, כשאני מתיישבת מול היומן בבוקר אני קוראת את האפירמציות האלה. מעצם הקריאה אני נרגעת וסוג של מאמנת את המוח שלי להאמין במה שאני קוראת. לא רשמתי שם דברים מסובכים או דברים שלא קיימים והייתי רוצה שיהיו, למרות שזו גם אפשרות, אלא אני מודה על הקיים, שקל מאוד לקחת כמובן מאליו, ומזכירה לעצמי את הטוב שאני חיה בו, כדי שגם בימים שאני קמה על צד פחות נחמד, אני אזכור שיש הרבה טוב שמקיף אותי.
דוגמאות מהאפירמציות שלי –
יש לי את כל מה שאני צריכה / אני אהובה / אני חיה בשפע / אני מוכשרת וחכמה / אני נוקטת צעדים כדי להפוך את החלומות שלי למציאות / האפשרויות שלי הן אינסופיות / אני ראויה.

עמוד האפירמציות שלי צמוד למשפט “הטוב עוד לפנינו” שעוזר לי להתקרקע ולהבין שהכל זמני.

דברים קטנים ומשמחים-

זה עמוד בבולט שלי שהוא בשבילי תמצית האושר.
קל לנו מאוד להישאב למירוץ של החיים ולא לשים לב לדברים היפים והשמחים שמקיפים אותנו, ו”לדחות” את השמחה שלנו, או להפוך אותה לתלויה במשהו אחר – בתהילה שלנו, בניראות שלנו, בסטטוס שלנו. ככה נוצר מעין מצב של מרדף אחרי האושר – ברגע שאני אהיה רזה יותר אני אהיה מאושרת, ברגע שאני אהיה בזוגיות אני אהיה מאושרת. זו צורת חשיבה שמקשה עלינו להיות שמחות עכשיו, ברגע הזה, עם מה שיש לנו.
אני חושבת שלFOMO יש הרבה השפעה על זה גם (Fear of Missing Out) אנחנו רואים בחוץ כל כך הרבה מיצגי שווא שאנחנו משכנעות את עצמנו שאם נהיה בנעליים שלהם, רק אז נהיה מאושרות.
בגלל הסיבות האלה, שהשפיעו גם עליי, מאוד, יצרתי את העמוד המתוק הזה בבולט שלי שאני חוזרת אליו כל פעם שאני צריכה בעיטה קטנה של פרופורציה. הדברים הקטנים שמקיפים אותנו בחיים הם לרוב אלה שמסיבים לנו הכי הרבה אושר, ולא מזיק להיזכר בזה מדי פעם ולהעריך את זה שהם קיימים. אז הכנתי לי שמש שמחה שמלאה בדברים טובים כדי שגם בימים חשוכים, היא תזרח עליי ותזכיר לי כמה שמח יש לי בחיים ובמקום לרוץ ולחפש עוד, כי זה לא נגמר, אני אעצור, אתן לקרניים שלה לשטוף אותי ואעריך את מה שיש לי ממש כאן.

שגרת בוקר –

בקרים היו דבר קשה עד לא מזמן. שנאתי לצאת מהמיטה ולהתחיל את היום, עד שהייתי שותה קפה הייתי עצבנית וברוב הנסיעות שלי לעבודה הייתי נרדמת. עד שהגיעה לה ליידי קורונה ושינתה את הכל ומצאתי את עצמי מנסה למקסם את השהות שלי בבית ואם כבר אני קמה ונשארת בבית, למה לא לשלב כמה הרגלים חדשים? שגרת בוקר הוכחה מדעית כעוזרת בכל מיני תחומים – היא משפרת לנו את היעילות, אנחנו מרגישות בשליטה, אנחנו פחות בלחץ, אנחנו מפתחות הרגלים בריאים וחיוביים, אנחנו עם יותר אנרגיה ויותר סבלנות ובאופן כללי יותר בטוחות בעצמנו.
למה? זה ממש פשוט – כשאנחנו קמות בבוקר הראש ישר מוצף בכל המשימות שמחכות לנו וקל מאוד להישאב לזה ולהכנס ללחץ עוד לפני ששטפנו פנים. שגרת בוקר עוזרת לנו כי היא ממקדת אותנו בדברים שהגדרנו שחשוב לנו לעשות בבוקר, מורידה את הלחץ מעצם העשייה שלהם ומפנה לנו את הראש למחשבות חיוביות על היום שמחכה לנו.
הכנתי לי ביומן את שגרת הבוקר האידיאלית שלי. להגיד שאני מצליחה כל יום להספיק הכל? ממש ממש לא, אבל הבסיס זהה-אני קמה בבוקר בדרך כלל מתי שהבן זוג שלי קם. מסדרת את המיטה ושותה מים וכשהוא יוצא לעבודה אני מוציאה את הכלב. חוזרת הביתה ועושה מתיחות, או יוגה. מסיימת ומתארגנת – מתקלחת / מחליפה בגדים, שמה קרמים. מכינה לי קפה, שזה טקס בפני עצמו.
הולכת לחדר עבודה, ממלאת את היומן בחוויות היום שעבר עליי ובמשימות ליום שמחכה לי, קוראת קצת דברים מעניינים, קוראת את האפירמציות הקבועות שלי, ואחרי כל זה – פותחת את המחשב ומתחילה את היום.
אני מוצאת שאני הרבה פחות עצבנית כשאני מתמידה בשגרה שלי. משהו בחזרתיות הזאת מרגיעה אותי והמוח שלי כבר יודע מה הפעולות שאני צריכה לעשות ככה שאין לי הרבה הסחות דעת וגם אם כן – אני שומרת אותן לאחר כך.

מקווה שנהנית לקרוא על העמודים שעושים לי טוב ומקווה שהצלחת לקחת כמה טיפים מכאן לעצמך!

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: