ראיתי את הטרנד הזה משתולל לו וזה היה נראה לי רעיון ממש חמוד לשבור קצת את הקרח ולתת למי שעוקב אחריי ולא מכיר אותי קצת מידע עליי. אז ברשתות החברתיות סיפרתי 10 דברים, הנה עוד 10!
★ קוראים לי סיאן. לא שירן, לא סיוון, לא סיאנס (כן זה קרה). זה גוון של כחול וכן, זה השם שאמא בחרה לי.
★ הצבע האהוב עליי הוא מנומר. אני יודעת שזה לא באמת צבע אבל הוא הכי יפה.
★ אני שמאלית. זה לא קל להיות שמאלית, כן? המספריים מכאיבים לי ובבית ספר הייתי צריכה לתפוס את הכסא היחיד שהשולחן שלו היה משמאל ופותחנים של שימורים אין על מה לדבר בכלל ומחברות ספירלה ובכלל כתיבה, הכל מאתגר ממש. בתיכון בשיעור אנגלית היה מאמר על שמאליים ועל זה שיש לנו בעיות מוטוריות ולקחתי את זה מאוד קשה וסירבתי לענות על השאלות. קיבלתי מאמר חלופי על דולפינים 🙂
★ אני חיה על קפה. בשנתיים האחרונות אני גם סנובית רצינית של קפה – אני מבינה בסוגי קלייה, אני שותה בכל מיני טכניקות וכבר יש לי בתי קלייה שאני אוהבת במיוחד. לאחרונה אפילו התחלתי לטחון לעצמי את הקפה בשביל חוויית שתייה איכותית יותר. סנובית, אמרתי?
★ המשפחה הגרעינית שלי היא הדבר הכי חשוב לי בעולם. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 8 ואין לי קשר עם אבא שלי והצד שלו במשפחה כבר כמה שנים טובות. בגלל זה, סבתא שלי (ז”ל), אמא שלי, דודה שלי ואחי הם האנשים שאני אעשה בשבילם הכל כי הם כל מה שיש לי.
★ האובססיה שלי למוצרי נייר לדעתי התחילה בבית הספר כשהייתי מקשטת את היומנים שלי לפני תחילת שנה. הייתי קונה מדבקות מיוחדות ומוצאת ציטוטים יפים וזה מדהים אותי שאני עדיין עושה את זה היום.
★ אני קצת ביישנית. כאילו לא ביישנית, מופנמת. סיטואציות חברתיות חדשות קצת קשות לי ולמרות שאני מאוד נהנית להיות עם אנשים וליד אנשים ולהכיר אנשים, ואני די בטוחה שאני עושה רושם ראשוני סבבה, ההתחלה של האינטראקציה תמיד יותר קשה לי ולרוב אני אעדיף להישאר בבית.
★ כלבים גורמים לי לצייץ. אני כל כך אוהבת כלבים. יש לנו בבית תפלץ בשם מענטש ואני מאוהבת בו וכל הכלבים החמודים גורמים לי להוציא קולות של אושר והתרגשות, גם ברחוב.
★ אני מאוד מסודרת. אני לא אגיד פדנטית אבל אני כן אגיד שיש צורה מסוימת שאני אוהבת שהדברים מסודרים בהם. אם זה הכוסות שצריכות לפנות כולן לאותה זווית, הספרים שמסודרים לפי צבע (והחולצות, והתחתונים) ואפילו הכביסה על המתקן. אני פשוט אוהבת שיפה לי בעיניים.
★ ביליתי כמעט שנתיים מהחיים שלי בעבודה בעגלות בחו”ל. היה לי מאוד דחוף לעשות כסף אחרי הצבא כי לא באתי מבית מאוד עשיר אז במקום לעשות טיול אחרי צבא בחרתי לטוס לעבוד. הייתה חווייה מעולה ואפילו יצאתי משם עם בעל (לשעבר) אבל אין שום סיכוי שהייתי עושה את זה שוב.
★ אני מכורה לדראג. אחרי שהתגרשתי והיה לי זמן לעצמי, נחשפתי לדראג-רייס של רופול והתמכרתי. ראיתי את כל העונות, הייתי ב7 הופעות של מלכות מהתכנית פה בארץ (היו אמורות להיות עוד 2 ב2020 אבל הקורונה הקורונה) ואפילו הכרתי חברים חדשים בגלל האהבה לתכנית. ממליצה בחום לכל מי שלא ראה!
★ למדתי עיצוב גרפי עם התמחות בעיצוב ובניית אתרים. זה מסלול תעודה של שלוש שנים שהיה קשה ומייגע וזה לא המסלול שבחרתי לעצמי בחיים אבל אני שמחה על הידע. מה גם שכמעצבת זה די נוח לדעת קוד ואת המגבלות של בניית אתרים.
★ אני מתה על מוזיקה. אני מתפארת ביכולת שלי לזהות שירים ולזכור מילים ולפעמים אפילו לשתף פרטי טריוויה מעניינים. למשל, ידעתם שמטאליקה היא הלהקה היחידה שהופיעה בכל שבע היבשות? כמה הארדקור מצידם!
★ למדתי לנגן על תופים. כיאה לרוקיסטית שאני, ובגלל שאין לי קול יפה כדי לשיר, תופים הייתה אחלה תרפיה בשבילי. למדתי שנה וחצי ולדעתי עם המעבר לתיכון הפסקתי. אני עדיין זוכרת את חלק מהמקצבים.
★ פעם הייתי קורבן של FOMO. פומו, או Fear of missing out זו תופעה שדי נפוצה והוגברה בגלל הרשתות החברתיות ומיצגי השווא שיש שם – הרי אף אחד לא מעלה ג’יפה לאינסטגרם. מעלים רק את הרגעים היפים. ואני, שלא הייתי במצב נפשי מזהיר והרגשתי מפוספסת ולא ממומשת ומבואסת על החיים בכללי, ראיתי את כל התמונות היפות האלה ולקחתי את זה מאוד קשה. היום אני יודעת לקחת את הכל בעירבון מוגבל.
★ אני שיא הרגישה ובוכה כמעט מכל דבר. כשהייתי קטנה הייתי צוחקת על אמא שלי שהייתה צריכה ללכת לאסיפות הורים עם משקפי שמש כי כל פעם שהיו מחמיאים לנו היא הייתה בוכה. היום אני רואה פרסומת ומייבבת (או סרט מצוייר או שומעת שיר יפה)
★ אם הייתי צריכה לבחור מאכל אהוב זה היה או המבורגר או סושי. או קרם ברולה או בלוברי מאפין. בכללי אני מאוד אוהבת לאכול ורק בשנים האחרונות הגעתי לשלום עם זה ואני לא מנסה לשנות את זה. זאת אחת מההנאות של החיים!
★ אני לא טיפוס של קיץ בכלל אפילו שנולדתי בקיץ. אני מזיעה בקיץ. אני אוהבת כשקריר ורומנטי ואפשר להתכרבל. בצורה משעשעת גם המשפחה שלי לא מתה על הקיץ יותר מדי.
★ אנגלית היא שפת האם שלי. אמא שלי נולדה בדרום אפריקה אז כשאחי ואני נולדנו דיברו איתנו גם באנגלית וגם בעברית. זה עשה קצת בלאגנים בגן (בעיקר דברים שצוחקים עליהם כיום), אבל לדעתי זה הדבר הכי טוב שיכלו לעשות בשבילנו.
★ החלום שלי הוא להצליח לגרום לנשים (ומי שרוצה בעצם) להרגיש שהן יכולות (הכל) ולבנות קהילה של אלילות שאוהבות מוצרי נייר. אנחנו בדרך.
והנה הגענו ל20.
אני חושבת שאני אקח עובדות קטנות מפה ואפרט עליהם בפוסטים נפרדים כמו הגירושים שלי אולי וקצת על פומו, אבל בתור התחלה זה נראה לי מעולה! ומשמח אותי מאוד לכתוב את הכל ולדעת שיקראו את זה ויכירו אותי קצת יותר 🙂
יש כאן דברים שלא ידעת עליי? אני אשמח לדעת מה!