קצת על שחיקה

אי אפשר למזוג מכּוֹס ריקה.
המשפט הזה מהדהד אצלי כבר כמה ימים, בהקשר של דאגה עצמית וחמלה עצמית אבל גם בהקשר של תופעה שנקראית Burnout – שחיקה.

שחיקה כזאת בדרך כלל מקושרת לעבודה, למרות שיש אלמנטים אחרים בחיים שמשפיעים עליה. היא קורית כתוצאה מלחצים מתמשכים, בלי שאנחנו נותנות לעצמנו זמן סביר להתאוששות.
לרוב, כשנחווה סוג כזה של שחיקה, נרגיש תשישות רגשית, חוסר במוטיבציה, ריחוק וניכור מעצמנו ומאחרים, ירידה בתחושת המסוגלות ובאופן כללי הרגשה של חוסר אנרגיה.
מוכר לכן? אתן לא לבד.
בגלל שאנחנו נשים חזקות וקשוחות, לרוב, כשנרגיש התחלה של שחיקה – לא נדע לתת לה שם, או שנתייג אותה כלחץ או כ”יום רע”, ונמשיך לעבוד קשה – כי יש משימות ויש דדליינים ויש יעדים שהצבנו לעצמנו.
ככה קורה מצב שהמצברים שלנו מתרוקנים, אנחנו לא משקיעות בבדיקה עצמית שלנו כדי לראות מה עובר עלינו, וההיבטים האחרים בחיים שלנו מושפעים מזה. כי כשהכּוֹס שלנו ריקה, איך נמזוג ממנה לכוסות אחרות?

אז מה נעשה?
-נלמד את החשיבות של סדרי עדיפויות. דברים פחות חשובים יחכו. כלום לא יקרה.
-נאציל סמכויות אם אנחנו יכולות – משימות של בית אפשר לחלק בין בני הבית, משימות של עבודה אפשר להוציא למיקור חוץ או אפילו לשים פרוייקטים בהולד.
-נדבר את הרגשות שלנו – אין סיבה להדחיק כלום. אנחנו אנושיות, ודברים כאלה קורים. תידהמו לגלות כמה אנשים עוברים את מה שאנחנו עוברות ואין סיבה שנסתובב בעולם בהרגשה שמשהו לא בסדר בנו או שאנחנו לבד בתחושות שלנו.
-נקשיב לעצמנו – הגוף שלנו והאינטואיציה שלנו יודעים הכי טוב. אין לכן אנרגיה היום? זה בסדר, אל תכריחו את עצמכן. הגוף שלכן יגיד לכן תודה והמצברוח יעלה.

שני מקורות מעולים שעוזרים גם לי, לפעמים:
האתר הזה באנגלית אבל הוא מפרק לגורמים את סוגי השחיקה ואת דרכי הטיפול וההכרה בשחיקה, כאן
כתבה דומה בוויינט למי שמעדיפה עברית, כאן

זו תזכורת חשובה, לשים את עצמנו במקום הראשון, לא כי אנחנו אנוכיות או אגואיסטיות, פשוט בגלל שאחרת, כל השאר לא יעבוד.
קחו לעצמכן 20 דקות היום ותבדקו מה שלומכן, איך ישנתן, איך אתן מרגישות, מה הייתן רוצות שישתנה, ותראו איך לאט לאט הכּוֹס שלכן מתמלאת בשפע ובטוב והנה, כבר יש מספיק כדי למזוג לאחרים.

סרטון קצר על תהליך העבודה שלי, שהוא זהה כמעט תמיד – סקיצה בעיפרון כדי לקבל מושג ואז סקיצה על המחשב כדי לעשות את הקווים נקיים וכמובן, מלא תיקונים.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: